פחימה נ' עו"ד מימרן

החלטה

לפניי בקשה להפחתה בשיעור הערבון הנוהג, במסגרת הליך של ערעור אזרחי על פסק דין של בית משפט קמא.

בראשית הדברים יוער, כי יש לראות בבבקשה כ-"מעין ערר " (ר' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי – מהדורה עשירית – ע' 652-653) על החלטת המזכירה הראשית, כ קבוע בתקנה 430 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: " התקנות "), לפיה, נדרש להפקיד ערבון בסכום של 15,000 ₪. מכאן, מקום בו הוגשה השגה שמהותה , ערעור על החלטת המזכיר הראשי של בית המשפט, רשאי הרשם לשקול מחדש את ההחלטה ולקבוע את שיעור הערבון , על פי הנתונים הקונקרטיים של ההליך (רע"א 1723/91 נסטל נ' בר-נוי , פד"י מה(5)83, 86ג) ובמקרים המתאימים, אף ניתן לפטור את המבקש מחובת הערבון, נוכח הנטען בבקשה שהוגשה ולאחר קבלת תגובת המשיב והכל, כקבוע בתקנה 432 לתקנות.

בענייננו, לאחר ששקלתי את השיקולים הדרושים, להכרעה, הגעתי לכלל המסקנה, כי יש מקום להתערב בהחלטת המזכירה ה ראשית ולשנות מקביעתה, לעניין שיעורו , להפחיתו ולהעמידו על סך של 7,500 ₪ בלבד.

מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור . השיקולים שיש לשקול לצורך מתן פטור מהפקדת ערבון או הפחתה, בשיעורו, הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של הליך אותו יזם להתקבל (ראה בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס נכסים , טרם פורסם , 17.10.2007). 

בגדרם של שיקולים לעניין שיעור הערבון עשויים לבוא גם שיקולים נוספים כגון חשיבותו ומשמעותו של ההליך, מידת מורכבותו, שיעור ההוצאות וכדו' (ראה עניין ורנר , שם).

בעניין זה נקבע , כי קיים שוני בין תכלית האגרה לבין תכלית הערבון, ותיתכנה תוצאות שונות לשתי בקשות הפטור ( בש"א 6411/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר , טרם פורסם, 3.10.2011, עניין ורנר , שם ). זאת ועוד, אין די בכך שההליך מגלה עילה, ויש להראות כי סיכוייו טובים (ראה רע"א 2630/10 עמוס וסרמן נ' אילנה פורט , פורסם במאגרים, 22.08.2010) .

במקרה דנן , המבקש לא טען לעניין העדר יכולת כלכלית, אלא לשיעור הערבון ההולם את נסיבות ההליך, שנקט.

לפיכך, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין , בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפויות, וסיכויי הערעור , נחה דעתי, כי יש להעמיד את הערבון על סך של 7,500 ₪ בלבד.

הערבון יופקד, אפוא, תוך 21 יום מהיו ם, שאם לא כן הערעור יידחה ללא הודעה נוספת.

ניתנה היום, ל' כסלו תשע"ב, 26 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

משה בר-עם, רשם התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: